דאגה לכלב שהפכה להשגת גבול
זה תיאור קצר על מוקה כלבתנו הלברדורית:
מוקה שלנו כמעט בת שבע.
לצערנו מזה מספר שנים מוקה סובלת מחרדת נטישה
שזוהי תופעה מוכרת גם אצל כלבים.
תיאור קצר מתוך מאמר שנכתב ע“י וטרינר:
חרדת נטישה היא חרדה העולה אצל הכלב כאשר הבעלים נעדר מהבית. הבעיה של הבעלים אינה החרדה עצמה אלא התנהגות הכלב בעקבות החרדה. התלונה הנפוצה ביותר שנשמעת ע“י בעלים היא ”חזרנו הביתה, שלולית חיכתה לנו מיד בכניסה, המשקוף היה מכורסם כולו, ועל כל הדלת היו סימני ציפורניים“. כלבים אחרים נובחים או מייללים כל זמן שהם מושארים לבדם, יהיו כאלו שיפרישו רוק בצורה קיצונית, ינסו לחפור בקיר או בשטיח. כלבים אחרים יראו סימנים דומים לדיכאון אנושי: יראו חסרי שמחת חיים, לא ירצו לשחק ובמקרים קיצוניים, יפסיקו לאכול עד כדי הרעבה עצמית.
כמו שכתוב במאמר:
מוקה שלנו לא ויתרה לנו על שום תופעה:
הריסת קירות הגבס בבית, כירסום תריסי העץ,
ולפעמים יכולה להיות תוקפנית לזרים.
ולנו לא נותרה ברירה –
בשעות שאיננו נמצאים בבית – סידרנו כבל בגינה
אך….מוקה דאגה להרוס כל מה שבסביבה:
ריהוט גן, דשא, שיחי נוי וכו‘.
מה שמאוד חשוב שאציין:
מוקה מטופלת אצל וטרינר ומה לא ניסינו:
טיפול תרופתי, טיפול אלטרנטיבי (הומפטיה, נותורפטיה)
אילוף ועוד ועוד – דבר שכרוך בעלויות גבוהות
אבל….מוקה היא כלבתנו והיא חלק ממשפחתנו
ובשעות שאנו בבית היא כמובן איתנו בתוך הבית.
אחרי שגם הגינה נהרסה החלטנו לבנות מעין מכלאה
שבה מוקה ”מבלה“ את השעות שאיננו בבית (עד 14:30)
ברור שמוקה לא אהבה את הרעיון ו“מעבירה“
שעות בנביחות (ואנחנו יודעים שזה ממש לא נעים לסובבים)
ובנסיונות לצאת מהמכלאה מה שגרם לחתכים בפניה.
כל זאת רק הקדמה למה שהשבוע קרה:
ביום ד‘ – 27.1 נדהמנו לחזור הביתה ולמצוא שהמכלאה פתוחה
ומוקה וחומי (כלבנו השני) נהנים מה“חופש“ ומחכים לנו על המדרכה.
מה שהיה ברור שמישהו נכנס אלינו לגינה ופתח למוקה וחומי את המכלאה.
בתא קולי חיכתה לנו הודעה מהוטרינרית של המועצה שעלינו
לדבר איתה.
ביום חמישי שוחחתי עימה ולתדהמתי הרבה היא אמרה לי
שאכן התקשרה אליה אישה והתלוננה על הזנחה והתעללות בכלבים.
אחרי שסיפרתי לד“ר תאיס באיזו תופעה מדובר והצעתי לה שתיצור
קשר עם הוטרינר של מוקה ותאמת כל פרט שסיפרתי לה – השיחה
היתה נעימה ביותר ושתינו אף כעסנו על החוצפה של אותה
אישה שחדרה לפרטיותנו, תוך השגת גבול ושחרור הכלבים.
גברת יקרה, מה חשבת לעצמך כשעשית מעשה זה????
מדוע לא פנית אלינו? אנו ביחסי שכנות טובים עם כולם
ואם יש למישהו דבר מה על הלב….מוזמן אלינו ולספר.
ביום חמישי חיכה לנו פתק על הדלת:
שבו רשום באלו המילים:
הכלבים שלכם נובחים במשך כל הבוקר,
נודה שתדאגו שהפרעה זו תיפסק
זה ממש עינוי סיני.
בברכה
שוב כמובן בעילום שם.
אז גברת יקרה לפני שאת פונה לרשויות,
משיגה גבול ובחוצפה שאין לה גבולות -
משחררת את הכלבים מהמכלאה
אני מצפה שתבואי, תציגי את עצמך
ואחרי שקראת שורות אלו תביני
שאנו אוהבים את מוקה
ובכל הכנות, משפחה אחרת כבר מזמן
היתה מוסרת אותה.
בברכה,
רווית סונטג