הפרחים שבינינו
מאת יאיר נבון
רציתי לספר לכם על אהבתי לפרחי הבר.
הבית שגדלתי בו במושב עמד בקצה הישוב ומעבר לו התחיל היער במדרון שגלש לכיוון מערב.
כל יום אחרי הלימודים הייתי יורד בשביל שבין הבית של הורי ומשפחת גולדנברג ז“ל החל מהגשמים הראשונים ומלווה את הפריחה לאורך כל העונה .
התורמוסים בכניסה לבית רון
הטיול החל בעץ ליבנה רפואי שפריחתו הלבנה משכה רבבות דבורים ומשם הייתי עולה במעלה הוואדי- שכיום הכביש לישוב עובר מעליו-וממשיך בשביל עיזים בתוך מנהרת מטפסים קסומה של זלזלת הקנוקנות ,לכוון הכפר הבדואי בסמת.
הכלניות של שרה
את ההפסקה הייתי עושה בדרך כלל בקרחת היער הגדולה שליד בור המים הגרמני ומשם הייתי ממשיך ומתחבר לכביש הישן שהחזיר אותי לישוב באזור הצרכנייה.
הטיולים התכופים לימדו אותי להכיר את פרחי הבר לצפות את סדר הופעתם ולדעת היכן ניתן לפגוש את פריחת הצמחים היותר נדירים הצבעונים,הדבורניות הנרקיסים והסחלבים.
ליד ביתם של עדה ושמעון מאיר
אלוני אבא נולדה בקצה היער ובהתחלה הייתה חלק מימנו.ותיקי הישוב ודאי זוכרים ופויו- שעבדתי
איתו שנים בכרם- היה מספר לי על שפע הפרחים שכיסו את הישוב עת הגיעו לישוב בראשונה.
עד לשנים האחרונות עדיין אפשר היה לראות פריחת נרקיסים בדרך לצרכניה על הסלעים ופריחת כלניות על יד הלולים.
אצל מאיר (מיץ פטל) בחצר
השימוש הרב בחומרי ריסוס ניתק את הקשר בין הישוב לסביבתו הטבעית ויצר חומה גבוהה של ברקנים וגדילנים. בתקופה שהיתי אחראי על הנוי בישוב דאגתי להפוך את המגמה ולהכניס לישוב צמחים מהבר כמה שיותר.
בהתחלה נטעתי במשק עצי יער אלונים ואלות בהמשך דאגתי לעצב נביטות של עצים שנבטו בנוי -כתוצאה מהפצת ציפורים- ולשלבם בשלד הגן.
גולת הכותרת בשילוב צמחי הבר היה הניסיון להחזיר את הפרחים -פרחי הבר- לישוב.זאת עשיתי בערוגות פריחה לאורך כל כביש הכניסה .
הכנסת קבלן לנוי קטעה את הניסיון בנוי הציבורי וחבל.דבר זה לא מנע ממני להמשיך בכך בחצר הפרטית שלי.
פייבל וג‘ויס - יש ממה להתבשם
בד בבד הרבה תושבים בישוב החלו לגדל פרחי בר בגינותיהם חלקם באופן צנוע בכך שטיפחו צמח בודד שנבט אצלם בגינה וחלקם בצורה מתוכננת ונרחבת יותר.החלטתי לבדוק את המצב.
את סיורי בישוב התחלתי על יד רון שם פריחת תורמוסים מפארת את הכניסה לבית.
התורמוסים והאורווה הישנה…
תורמוס ההרים הינו פרח חד- שנתי פורח החל מחודש פברואר עד מאי בתפרחות כחולות.הזרעים גדולים ונובטים בקלות.
בכניסה לבית של שרה גולדשטיין ראיתי ,שלל כלניות צובעות את חזית הבית.זרעי הכלנית שנראים כמו צמר גפן עפים ברוח ונזרעים בדשאים שלא רוססו .
אחורי הבית שלנו והאורווה הישנה…צבעוניות חוגגת
כתם כלניות אדומות ופריחת סביונים ראיתי מקשטים את החצר האחורית של פייבל וגויס.
זרעים מהחורש הסובב אותנו חודרים לישוב על ידי בע“ח או בעזרת הרוח ונובטים ואנו מצווים לא להפריע .
משפחת רודיך - ארד זוכה למנת האביב שלה
מרים ברק - הכניסה
בכניסה לחצר של מאיר ועדה וגם אצל מאיר ורינה גיליתי, שהיער עטף אותם והם נהפכו לחלק ממנו.
באהבה רבה ,לאורך זמן ניבנה גן שכולו פרחי בר בשלל צבעים.
שדה התורמוסים המרשים של אייל ולילית
אצל לילית ואייל ירדתי לראות את שדה התורמוס הכחול שלהם ולצפות בנוף הכרמל הפרוס למולם.
ביאנקה ורעיה קיבלו אותי בחצר הבית מוקף בכלניות וחרציות ומשם עברתי ליד בית משפחת הנדל עטור פריחת רקפות בדרכי למרים ברק.
בטרם בנו את השכונה הצפונית ,המקום היחיד שניתן היה לקחת את ילדי הגן לראות פרחי בר פורחים, היה בגינה של מרים ברק.ביתה ששכן בקצה היער התכסה בפריחה כיוון שמרים דאגה לא לרסס כלל במגרש שלה.
עברתי בסיורי חלק קטן מתחום הישוב אולם בהחלט ניכר שהצלחתי להנחיל בישוב גישה שונה ביחס לפרחי הבר שמקיפים אותנו וזאת נחמתי.
יאיר נבון